יוגה – שאלות נפוצות
שאלות נפוצות:
מתרגלים יוגה או דרך רוחנית אחרת?
התשובות לשאלות הנפוצות הבאות יוכלו אולי להיות לכם לעזר בדרך…
1.האם אדם המתרגל יוגה צריך להיות צמחוני?
באופן כללי, אין שום מניעה לאכול בשר ולתרגל יוגה. יש מורים האומרים שאדם הרוצה רק תועלת גופנית מתרגול היוגה יכול להמשיך לאכול בשר, אך אם ברצונו לקבל תועלת רוחנית מהתרגול כדאי שישקול הפחתה או הפסקה של צריכת בשר שכן הבשר משפיע על התודעה ומקשה על כניסה לרמות הגבוהות של התרגול הרוחני ומדיטציה.
חשובה יותר מאכילה או אי אכילת בשר, ההקפדה על תזונה מאוזנת ובמיוחד שימת לב לאכילת יתר שכן זהו הרגל שכדאי מאוד להיפטר ממנו. אכילת יתר מכבידה מאוד על הגוף, ואף מעודדת היווצרות רעלים במערכת העיכול.
2.האם אני יכול/ה לאכול לפני תרגול היוגה?
מומלץ מאוד להימנע מאכילת ארוחה גדולה עד 4 שעות לפני התרגול. ניתן לאכול ארוחה קטנה, חטיף וכדומה, עד שעה וחצי לפני התרגול בלי הרגשת אי נוחות של ממש, למרות שכדאי שלא לאכול כלל 4 שעות לפני התרגול.
3.ומה לגבי שתיית מים לפני, במהלך או אחרי התרגול?
מומלץ שלא לשתות מים עד שעה לפני התרגול, במהלך התרגול ורבע שעה לאחר התרגול. שתיית מים זמן קצר לפני התרגול תוביל להתמלאות שלפוחית השתן ויצירת צורך לרוקנה במהלך התרגול. יש תנוחות שבהם נוצר לחץ טבעי על השלפוחית ולכן מומלץ שהיא תהיה ריקה. כשאנו מתרגלים יוגה נוצר חום טבעי בגוף. שתיית מים במהלך התרגול מקררת את החום הנחוץ הזה ולכן איננה מומלצת.
אחרי התרגול הגוף נמצא בתהליך של טיהור והאנרגיה מתרכזת באזור החלק העליון של הגוף והראש, לכן מומלץ לא לשתות מים מיד לאחר התרגול כדי לאפשר לגוף זמן מספיק לחזור לפעילות רגילה לפני צריכת מזון או משקה.
4.האם יש תזונה התומכת או פוגעת בתרגול היוגה?
התשובה הקצרה היא: כן. המטרה של תרגול היוגה היא השקטת גלי התודעה ויצירת קרקע נוחה לישיבה במדיטציה. ישנם סוגי מאכלים המעוררים את המחשבות והתשוקות ולמעשה יכולים ליצור מצב של סתירה פנימית בין הרצון להשקיט את התודעה לאי היכולת לעשות כן. מאכלים אלו הם: שום לסוגיו, בצל לסוגיו, פטריות, ביצים, בשר ודגים.
מאכלים מאוד חמוצים ומלוחים אינם תורמים אף הם להשקטת התודעה ולכן מומלץ להימנע מהם. ככלל, מזון “רגוע” הוא מזון שאין בו קיצוניות יתר. מזון שאינו חריף יתר על המידה, מר או בוסר. תזונה תומכת תרגול היא תזונה המבוססת על דגנים קטניות וירקות מבושלים וטריים. ירקות שאינם יוצרים גזים במערכת העיכול ודגנים וקטניות שאינם מכבידים עליה.
מצד שני, הנסיון מלמד שמעבר חד מדי מתזונה שהורגלתם בה לתזונה אחרת עלול להוביל למצב של מתח וסטרס, קיצוניות יתר ופנאטיות. אלו מצבים שכדאי להימנע מהם. השינוי קורה באופן הדרגתי וכמעט מעצמו. ככל שתתרגלו יוגה ותעמיקו לתוך החוויה הפנימית, השינוי בתזונה יתגלם מעצמו כמעט ללא מאמץ או קשיחות.
5.אני מתרגל כבר מס’ חודשים. בהתחלה מאוד התלהבתי מהתרגול ומהתחושה הטובה, אך לאחרונה אני מרגיש עייפות, חוסר רצון לתרגל ושיעמום. מה לעשות?
מנסיוני קיים מצב שאני קורא לו “משבר שלושת החודשים”. כל אדם שמתחיל משהו חדש כמו תרגול יוגה, מתחיל אותו בהתלהבות גדולה, עם רצון חזק ואמונה ולאחר זמן מה ובאופן טבעי הרצון לתרגל פוחת, נכנסת שיגרה וחווים שיעמום. המשבר הזה אינו קורה רק לאחר שלושה חודשים, הוא קורה גם לאחר חצי שנה, שנה, או שנתיים.
זהו מכשול שמתרגלים חווים כל זמן שהם מתרגלים, בצורה וברמות משתנות.
מדובר בתהליך טבעי שקורה לרובם המוחלט של התלמידים. הסיבות לכך מגוונות אך באופן כללי ניתן לומר שיש בתוכנו מנגנונים “המושכים אותנו מטה” לכיוון העצלות, העייפות והשעמום. היוגיים קראו לזה: ”מאיה” מנגנון האשליה. כאשר אנו שוחים עם זרם המים, השרירים שלנו עד מהרה מתדלדלים, אנו לא זקוקים להרבה מאמץ כדי להתקדם ובהתאם כוח הרצון שלנו, הנחישות והעוצמה, אינם באים כמעט לידי ביטוי. הדבר מומחש ביתר שאת בתוך חברת השפע שבה אנו חיים. מצב כזה מוביל עד מהרה לניוון, לעצלות ולסלחנות יתר.
תרגול היוגה הוא “שחייה נגד הזרם” כמו כל דבר חדש ומאתגר שאנו לוקחים על עצמנו, בין אם זה הפסקת עישון, דיאטה חדשה, או החלטה מודעת לשנות משהו בעצמנו. ההתחלה תהיה תמיד חזקה ועם נחישות אך עד מהרה יופעלו מנגנוני “המאיה” וימשכו אותנו לעבר ההרגל והנוחות. זוהי חרב פיפיות. היא יכולה להחזיר אותנו לשלב הראשון בסולם, אך אם נבין שמדובר במעין מבחן לכוח הנחישות שלנו ולרצון האמיתי להתקדם, נכניס עוצמה חדשה לחתירה “נגד הזרם” נחזק את כוח “השרירים” שלנו, וכך לאט לאט נתקדם בדרך. המתנות שנקבל אם נתמיד תהיינה רבות. נמצא עוצמה שקטה בתוכנו שתעמוד לנו בזמנים קשים. השקט יהפוך למשהו קבוע שיעבור כמו חוט השני בכל רגע של ערות ושינה. הגוף יהיה בריא וחזק. נחצה את ים החיים מתוך תקווה ונחווה רגעים של שמחה אמיתית.
6.ומה לגבי השעמום?
השעמום אף הוא תהליך טבעי. ההתחלה מאתגרת ומענינת. התרגילים חדשים. אבל התרגול הופך עם הזמן למונוטוני וקבוע. התנוחות חוזרות על עצמם. אנו מרגישים שאנו כבר יודעים ומבינים, ומה הלאה?
זהו מצב שניתן לכנותו בשם: “תודעת המומחה”. המומחה כבר “יודע”, הוא כבר “הבין”.
השעמום מגיע כאשר המחשבה: “כבר עשיתי זאת”, “אני כבר יודע את התרגיל” נכנסת פנימה.
שונריו סוזוקי, מורה הזן אמר בעניין הזה: “בתודעתו של המתחיל מספר רב של אפשרויות. בתודעת המומחה, אין אף לא אחת.” הדרך להתמודד עם שעמום מתחלקת לשתיים. העצה הראשונה היא לנסות עד כמה שניתן להתרכז בתרגילים, בתחושה הגופנית בזמן התרגול ובנשימה. כאשר התודעה שלנו מתחילה “לדבר”, כאשר תשומת הלב שלנו מתרחקת מהמרכז של התרגול וזכרונות מתחילים לעלות אנו מיד מחזירים את תשומת הלב לנשימה, לתחושה בגוף. כדאי להיות מאוד קשובים לרגע שבו מחשבה מתחילה לעלות ומיד להסב את תשומת הלב ממנה. מחשבות זקוקות לאנרגיה כדי להתקיים. האנרגיה הזו היא תשומת הלב שלנו. אם נמנע מהמחשבות את האנרגיה ונפנה אותה למקום אחר, הן יגוועו מעצמן. חווית השעמום תתחלף בחוויה של תרגול.
עצה נוספת להתמודדות עם שעמום היא קריאה בספרי הידע של היוגה. במיוחד כאלו המתארים חוויות רוחניות. התשוקה לחוות ידע רוחני תעלה מתוך הקריאה ותעזור לכם להתמודד עם מכשול השעמום והעצלות. בנוסף, מומלץ לשמוע שיחות של אנשים רוחניים, מאסטרים ומורים, ולהימנע עד כמה שניתן משמיעה או השתתפות בשיחות רכילות.
7.אני ממש לא גמיש/ה, אני בקושי נוגע/ת עם הידיים בקרסוליים כשאני מתכופף/ת לא כל שכן להגיע איתם לרצפה! היוגה לא בשבילי?
באופן כללי, ישנם שני סוגים של מתרגלי יוגה עם שני סוגים של ציפיות לגבי התרגול.
הסוג הראשון מצפה מהיוגה להיות תרגול גופני גרידא המורכב מתנוחות קשות להשגה, מאתגרות והדורשות גמישות גופנית של האברים, השרירים, העצמות והגידים.
כאשר מתרגל מהסוג הזה נכנס לשיעור יוגה שיש בו מעט תרגול עם תנוחות והרבה שהיה בישיבה, הוא מיד מסווג את השיעור כ”לא יוגה”. בתודעתו המילה יוגה מתקשרת לגמישות, חוזק גופני, תרגול תנוחות אקזוטיות ואתגר גופני.
אדם מהסוג השני יכנס לשיעור יוגה שיש בו דגש על תרגול גופני מאתגר, אפילו אירובי אך עם מעט ישיבה במדיטציה ובלי תרגילי נשימה, ומיד יסווג את השיעור כ”לא יוגה”. בתודעתו המילה יוגה מתקשרת לישיבה במדיטציה, תרגילי ריכוז ונשימה. שני סוגי הציפיות אינם נוגעים במהות של התרגול הרוחני. יוגה היא מצב תודעתי. לא ניתן לקטלג אותה תחת סוג אחד של פעילות בעוד הפעילות האחרת איננה יוגה. למעשה, המטרה של התרגול היא להביא אותנו לחוויה של יוגה, או איחוד פנימי, בכל סיטואציה בה אנו פעילים. בין אם בשיעור יוגה קשה, קל, מאתגר, פשוט, גופני, מנטלי. אדם המבין את המהות האמיתית של תרגול רוחני, מבין שניתן ליישמו בכל דבר שאנו עושים בחיים. משטיפת הכלים ועד לנהיגה במכונית.
החיים עצמם הופכים לתרגול אחד ומתמשך.
מהטעם הזה, אין זה משנה אם אתם גמישים בגוף או לא. תרגול קבוע של תנוחות היוגה יגמיש את גופכם ללא צל של ספק. תרגול התנוחות הגופניות חשוב. הוא יביא את מצב הבריאות שלכם לאופטימום, וניתן לומר שהוא החלק המקדים, או התומך לתרגול המנטלי. אך אם מטרתכם היחידה היא גמישות גופנית, אתם מפספסים את רובו של הקרחון השקוע מתחת לפני המים. או במילים אחרות, אתם מגרדים את תחתיתו של הסיר בעוד שביכולתכם להנות מהתבשיל העסיסי שבמרכז.
לאחד מהשיעורים שהעברתי נכנסה אישה נמרצת בסביבות גיל הארבעים.
היא איחרה לשיעור ואנחנו היינו כבר בעיצומו של הריכוז המקדים לתרגול.
בדר”כ, אני נוהג להנחות את תלמידיי לישיבה שקטה של מס’ דקות לפני תחילת התרגול. חשוב לאפס את עצמנו, לאפשר שניה של נשימה בין המעבר מהחיים ההומים לתרגול השקט. האישה התיישבה על המזרון, עצמה ופקחה את העיניים חליפות.
הרגשתי את חוסר הסבלנות שלה, את אי היכולת להשקיט את המחשבות, הציפיות והדרישות. אחרי כמה דקות וממש לפני ההנחיה לסיים את הישיבה, האישה קמה ממקומה ובהפגנתיות יצאה מהחדר.
אחרי השיעור, שאלתי את המזכירה אם האישה שיצאה אמרה לה משהו.
“כן”, ענתה המזכירה, “היא אמרה שהיא כל הזמן חיכתה שתתחילו לתרגל יוגה, ובסוף נמאס לה.”
תודעתה של האישה סיווגה את היוגה כפעילות גופנית. מבחינתה, אם לא זזנו, התנשפנו והזענו, לא תרגלנו יוגה. היא פספסה לקח חשוב מאוד שהיה נותן לה הרבה יותר מאשר גמישות גופנית. הוא היה מאפשר לה להכיר את עצמה.
8.זה מאוד יקר לתרגל יוגה! זה עולה יותר ממנוי חודשי לכבלים!
יקר או זול זה עניין יחסי. יש אנשים שבאמת אינם יכולים להרשות לעצמם להוציא סכום של כ-250 ש”ח לחודש עבור תרגול יוגה. אם יש קושי אמיתי לשלם עבור השיעורים, ניתן למצוא פתרון ואני באופן אישי לעולם איני מגביל אדם נזקק מלבוא לשיעורים בגלל חוסר כסף.
אך בואו נהיה כנים. רובנו מוציאים כסף רב על דברים רבים שאינם נחוצים לנו באמת. בסופו של דבר זה עניין של סדר עדיפויות. עבור מה אתם מעדיפים להוציא את הכסף?
צריכת מוצרי בידור מתכלים אולי נותנת תחושה זמנית של אושר, אך היא חולפת במהרה ואנו שוב יוצאים למסע הקניות כדי לספק את התשוקה לאושר חומרי. זה מעגל קסמים בלתי נגמר שעליו מושתתת חברת הצרכנות שלנו. אין שום בעיה בלהוציא כסף על דברים חומריים, אין שום בעיה בהנאה חולפת, אך אם אנו חושבים שמילוי התשוקה הזו יספיק כדי למלא את הרצון שלנו לאושר, נבין את הטעות הזו במוקדם או במאוחר. תרגול יוגה, או כל תרגול רוחני מציע אפשרות של אושר ברמה אחרת לגמרי. הצורך שלנו לחיבור, הצורך בשלווה, בשקט. הצורך בחוויה פנימית עמוקה של סיפוק.
גם אני חוויתי ועדיין לעתים חווה התמרמרות על סכומי הכסף שאני מוציא על סדנאות ושיעורים, אך היום אני מבין שמדובר פשוט בתמורה קטנה על מתנה שערכה לא יסולא בפז. בעבר, תלמידים היו מנקים את האשראם, מכינים אוכל למורה ולתלמידים האחרים או תורמים מזמנם ומרצם בכל דרך נדרשת. אך היום המנהג כמעט ונעלם. אין שום הבדל בין זה לבין תשלום על שיעור. כמובן שניתן לתרגל יוגה לבד בבית, וכך לחסוך את ההוצאה על שיעור, אך מנסיוני, רוב האנשים חסרים את כוח הרצון לתרגל לבד וזקוקים לדחיפה של מורה וקבוצה בימים ובשעות קבועים.
בנוסף, תשלום הוגן הוא דרך טובה למדוד את רצונו האמיתי והכן של התלמיד ללכת בדרך הזו. כמו שכתבתי בתשובה לשאלה מס’ 5, אחד הקשיים בדרך היא הפיתוי לעצלות, העייפות והשעמום. התחייבות לתשלום הוגן בעבור השיעורים נותנת לכם דחיפה מלאכותית להמשיך בתרגול. אין זה אומר שזה יהיה הבסיס היחיד שעליו יושתת המאמץ, ואם זה מה שיקרה, עד מהרה יעזוב המתרגל מעצמו את התרגול, אך למי שזקוק לתמריץ, זהו אחד טוב… ולבסוף, זכרו שזוהי הפרנסה של המורים ליוגה ושכמו שאתם מקבלים תשלום עובר עבודתכם, כך גם הם.